למה היין בריא?

במקביל לתפיסה הרווחת כי צריכת אלכוהול היא בעייתית הן לתפקוד והן לבריאות קיימת הבנה שהיין אינו לוקח חלק מקטגוריית האלכוהול בכל הקשור לבריאות. היין, ובייחוד היין האדום היבש, ידוע בסגולותיו הבריאותיות כל עוד שותים אותו במידה ולא קיימת מגבלה רפואית.

במשך עשרות שנים חוקרים מכל רחבי העולם מנסים לחקור מה יש ביין שהופך אותו למשקה גם טעים, גם עשיר בטעמים וגם בריא (ובעיקר- בריא ללב). בשנת 1992 שתיית יין בכמות מתונה הייתה ברשימת "8 הדרכים להורדת הסיכון למחלת לב כלילית" שפרסמו חוקרים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.

ניתן להכליל את מרבית המחקרים ולהבין שעולה שצריכת אלכוהול עוזרת לבריאות. כמובן שמדובר בצריכה מתונה ונכונה אך כמות נכונה של אלכוהול בדם מעודדת את פעילות הכולסטרול שמגן על הגוף ממחלות לב ודם. המקור השני של הבריאות ביין הוא בזכות נוגדי החמצון שבו. נוגדי החמצון מגנים הצמחים שאנו צורכים, וכשאנחנו צורכים צמחים עם מערכות נוגדי חמצון מפותחות הגוף שלנו נהנה מכך. נוגדי החמצון עוזרים לגוף שלנו למנוע מחלות, מגנים על כלי הדם ומאטים את ההזדקנות. דרך אגב, ביין האדום יש ריכוז גבוה יותר של נוגדים אלו מאשר ביין הלבן. בין החוקרים קיימת מחלוקת מה מבין שני הרכיבים האלו משפיע יותר- האלכוהול או החומרים נוגדי החמצון.

כל אלו כמובן נכונים לגבי אנשים בריאים שדואגים לאורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית. כשאנשים אלו צורכים אלכוהול בעצימות גבוהה מהמינון המומלץ היין בדומה ליתר המשקאות האלכוהולים עלול לגרום, בין היתר, למחלות ניווניות של מערכת העצבים, דיכאונות, השמנה, מחלות לב, לחץ דם גבוה, שבץ, מחלות כבד ומחלות רבות נוספות. אנשים שאינם בריאים לחלוטין אלכוהול יכול לשפר את מצבם אך יכול גם לדרדר ולכן הם צריכים להיוועץ עם רופא בטרם שתיית משקאות אלכוהולים, כולל יין.

*המנה המומלצת היא עד 2 כוסות יין לגבר (240 מ"ל) וכוס אחת לאישה (120 מ"ל)

מידע זה הוא לידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ תזונתי ורפואי.

הכוס שעושה את כל ההבדל

כשעומדים בחנות מול מבחר עצום של בקבוקי יין אנחנו משקיעים זמן וחשיבה בבחירת הבקבוק הנכון והמתאים. אבל למעשה בחירת היין היא לא היחידה שתשפיע על ההנאה משתייתו ולהבדיל מפתיחת בקבוק מיץ או קולה שניתן לשתות ישירות מהבקבוק מבלי להרגיש בהבדל, עם יין ההבדל הוא גדול אפילו בין סוגי הכוסות השונים. ולכוס שנבחרה יש משקל משמעותי בחוויה. את עובדה זו הבינו מומחים רק במאה ב-20! צורת, סוג ומבנה הכוס משפיעים על ריכוז הארומות והטעמים של היין וכן על האופן בו המשקה יגיע לפה שלנו. אולי לחלקכם זה נשמע חסר חשיבות, אבל על הלשון שלנו יש חיישני טעם שמבחינתם החשיבות רבה מאוד!  

אם אתם מגדירים את עצמכם כ"מתחילים" בעולם היין, ההמלצה שלנו לא להשתגע עם קניית הכוסות. בהתחלה ניתן להסתפק מסוג כוס יין אחת ליין לבן וליין אדום- כוס בעלת קערה רחבה על מנת לאפשר ליין לנשום וכן שתהיה יכולת לסחרר אותו ופה צר שירכז את ארומות היין. כשמפתח הכוס צר וקבעת הכוס רחבה היין מגיע למרכז הלשון, דבר שמבטא מצויין את טעמם של סוגי יין אלו. למתקדמים, או אלו שאוהבים את טעמי הפירות החזק או את החומציות הגבוהה, מומלץ להצטייד גם בכוס עם קערה רחבה ומפתח רחב. בכוסות אלו היין "נוחת" בקצה הלשון- אזור בו טעמי הפירות מודגשים יותר. בנוסף לכוסות אלו רצוי להצטייד במספר כוסות "חלילים"- כוס צרה וארוכה המיועדת ליינות מבעבעים. כשהכוס צרה לכל אורכה הארומות והגזים נשמרים טוב יותר.

למקצועניים היינו ממליצים לקנות סוג כוס אחד ליין לבן וסוג אחר ליין אדום. ליין אדום- כוס רחבה בעלת מפתח צר וליין לבן- כוס מעט צרה יותר אך עם מפתח רחב יותר.

את כוסות היין אין למלא עד סופן אלא להשאיר ליין מקום לנשום ולהיפתח. כשהיינות "נכלאים" בבקבוקים אין להם מרווח נשימה ורק כאשר נפתחים בכוס כלל הארומות והטעמים נפתחים ומודגשים. כמובן שלכל יין תכונות שונות ויש כאלו שדורשים יותר זמן בכוס לפני השתייה ואחרים אינם זקוקים לאוורור כלל (יותר מכך- זה יכול לעשות להם רק רע).

חשוב לציין שמעבר לסוג וצורת הכוס חשוב להקפיד על ניקיון יסודי של הכוסות ונטולי ריחות אשר "ידביקו" את היין.

והטיפ האחרון, אבל הכי הכי חשוב- שיהיה בכיף!

איך מתאימים יין לאוכל?

ארוחה טובה ומפנקת זו ארוחה עם יין טוב. היין משדרג את הטעמים פלאים, אבל- חשוב להתאים את היין לאוכל. ההתאמה יכולה להיות החל מבישול עם היין איתו אוכלים את הארוחה ועד לניגוד טעמים מוחלט שיגרום לכך שהיין ידגיש את טעמי האוכל והאוכל את טעמי היין.

שימו לב- יין לא איכותי לא ישדרג ארוחה "רגילה". אופן הכנת יין טוב דומה לאופן הכנת ארוחה טובה- כמו שכדי להכין אוכל טוב צריך להשתמש בחומרי גלם איכותיים, כך גם בתהליך הכנת היין. יש חשיבות גדולה מאוד ליקב, לאיכות וזמן התסיסה, למטעי גידול הענבים ובכלל- להקפדה על ייצור היין. אולי תופתעו לגלות, אבל במקרים רבים לא מדובר על יינות יקרים בלבד.

כשבוחרים את היין שילווה את הארוחה צריך להקפיד שהוא לא ישתלט על האוכל ולהפך אבל גם שהטעמים והמרקמים לא יתנגשו זה בזה אלא שהשילוב יהיה מושלם. למשל- אם אוכלים אוכל כבד ושותים יין קל, האוכל משתלט על היין בקלות והטעמים ילכו לאיבוד. עם אוכל כבד שותים יין כבד- עם ארוחה בשרית הכוללת סטיקים היין המלווה המושלם יהיה גרנד מלבק רוטשילד פלחאס דה לוס אנדס. כמובן שנתון זה נכון גם בכיוון ההפוך, ויחד עם ארוחה קלה מומלץ לשתות יין קליל שלא ישתלט על האוכל, כמו למשל רוזה רוטשילד לה לוריה.  

מה ההבדל בין יין כבד ליין קל? משך זמן היישון שלו בחביות העץ. ככל שהוא יושן זמן מועט יותר כך הוא רענן וקל יותר וככל שיושן זמן ממושך כך הוא כבד יותר.

מלבד כובד היין מומלץ להתייחס למאפייני הטעם לפי סוג הטיבול, הריח ואזור הגידול של הענבים. את כל הפרטים האלו ניתן למצוא על גבי התווית האחורית של הבקבוק.

כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל וישנם מאכלים רבים שהיין שילווה אותם בצורה המושלמת יהיה דווקא יין עם טעם מנוגד לטעם המנה. למשל, ארוחה עם טעמים מרים תתאים ליין מתוק, כמו פורטו קורדוברו רובי פיין (ספרד) ולארוחה מתוקה (שאינה קינוח) יתאים יין חמוץ, כמו גוז ביי ס. בלאן (ניו זילנד).

אם תתאימו את היין נכון לארוחה אתם עשויים לגלות שהשלם חד משמעית גדול מסכום חלקיו.

בתאבון!  

חג אחד, ארבע כוסות

רוב מכירות היין בישראל מתרחשות בסמוך לחגי ישראל ולפני חג הפסח מתרחש הזינוק הרציני ביותר. הסיבה כמובן ברורה- פסח הוא החג היחידי בו קיימת מצוות שתיית 4 כוסות בלילה הראשון של החג, ליל ט"ו בניסן, ליל הסדר. המצווה כמובן חלה גם על גברים וגם על נשים, ויתרה מכך- גם על נזקקים המתקיימים מצדקה. כוס הקידוש צריכה להכיל 86 מ"ל יין שהם בגיאומטריה "כוס", בבת אחת.

על היין להיות יין אדום המכיל אחוזים גבוהים של ענבים. בזמן שתיית כוסות היין של פסח נהוג לשתות בהסבה לצד שמאל, כדרך בני חורין. כל כוס במהלך סדר הפסח מסמלת דבר אחר והברכה עליה שונה:

הכוס ראשונה- עם הכוס הראשונה פותחים את הסדר והיא למעשה כוס הקידוש ולכן איננה שונה מכל מועדי הקידוש האחרים בהם מקדשים על היין.

הכוס השנייה- הכוס השנייה נמזגת לפני ארבע הקושיות, בשלב המגיד ושותים אותה בסוף ארבעת הקושיות ולפני אכילת המצה. הסיבה שהכוס נמזגת לפני ארבע הקושיות היא כדי שהילדים יתהו וישאלו שאלות.

הכוס השלישית- הכוס השלישית נמזגת לפני ברכת המזון ושותים אותה בסיום הברכה. בדומה לכוס הראשונה, ברכה זו נהוגה גם בברכת המזון הרגילה אך בליל הסדר חייבים לשתות את הכוס.

הכוס הרביעית- את הכוס הרביעית מוזגים לפני פרק הלל בהגדה ושותים בסיומה. לפי המשנה על הכוס הרביעית "גומרים את הלל".

מלבד ארבעת הכוסות, בגמרא מוזכרת גם הכוס החמישית. אך להבדיל מארבעת הכוסות הראשונות הכוס החמישית מוגדרת כרשות.

יש להקפיד ולשים לב שלא משתכרים משתיית היין במהלך הסדר על מנת להתרכז בהגדה ולקיים את כל מצוות ליל הסדר. מי שמרגיש ששתיית היין תגרום לו להשתכר יכול לשתות מיץ ענבים במקום היין או למהול את היין במים או במיץ ענבים.

בוודאי אתם עדיין תוהים מדוע שותים ארבע כוסות של יין במהלך הסדר? ובכן, התשובה לכך מעניינת:

אם נכפיל את הערך הגימטרי של המילים "כוס יין" ב4 נקבל את המספר 624, שהוא הערך הגימטרי של המילה "חירות".

חג אביב שמח!

התנאים האידיאלים לשמירה על יין

יין הוא משקה רגיש מאוד ולצורת אכסונו, התאורה, הלחות והטמפרטורה יש משמעות גדולה על טיבו. אז איך שומרים על היין?

את היינות מומלץ מאוד לשמור בשכיבה, בטמפרטורה קבועה ובאזור בו התאורה לא משתנה לעיתים תכופות. הטמפרטורה המומלצת לרוב היינות היא כ-15 מעלות צלזיוס. טמפרטורה גבוהה מידי עלולה לבשל וליישן את היין ואילו טמפרטורה נמוכה מידי עלולה לשנות את המבנה המולקולרי שלו.

אם אין לכם מקרר המיועד ליינות, המקום הבא המומלץ לשמירתם הוא מרתף. האופציה הבאה המומלצת היא לשמור את היינות לתקופה קצרה בלבד אך בתנאים טובים. למשל- בארון סגור וחשוך שאינו נפתח לעיתים קרובות, מתחת למיטה, במזווה או מתחת למדרגות. כמובן להרחיק את הבקבוק ממכשירים חשמליים שעשויים לחמם את האזור.

ההמלצה הגדולה ביותר היא פשוט לקנות יין לפי צריכה ולא "כדי שיהיה".  

ומה עושים אם פתחנו בקבוק אך לא סיימנו?

סוגרים עם פקק השעם ושומרים במקרר. אך יש לקחת בחשבון שרצוי לסיים את הבקבוק יום לאחר הפתיחה ולא מעבר לזה. שבוע ימים לאחר שהיין נפתח יהיה לו טעם שונה לחלוטין מאשר ביום פתיחתו. במידה ויש ברשותכם פקק ואקום היין יוכל להישמר במקרר גם יומיים לאחר הפתיחה. הקפידו לאכסן את היין במקרר נטול ריחות חזקים של אוכל, הריחות חודרים ליין.

שימו לב- לאחר הפתיחה יש לאכסן גם יין אדום במקרר! כמובן שיש להוציא אותו כחצי שעה לפני ההגשה.

היין משתבח עם השנים? זה לא תמיד נכון. לפעמים אפילו שגוי לחלוטין. הזמן המומלץ ביותר לשתיית היין הוא עד כשנתיים ביום הבציר. והרי עדיף יין טוב וחדש על יין ישן ומקולקל, נכון?

הידעת?

רצוי לשמור על בקבוק היין בשכיבה על מנת לשמור על רטיבות מתמדת של פקק השעם. כשהפקק יבש לאורך תקופה ארוכה הוא מאבד מהאלסטיות שלו, מתכווץ, מאבד מיעילותו ולמעשה רק נראה סגור. 

10 עובדות שאולי לא ידעתם על יין

1. בשנים האחרונות מצאו מחקרים כי יש קשר בין צריכה מתונה של משקאות אלכוהוליים, ובמיוחד יין, לבין הפחתה בהתפתחות מחלות ובתמותה מהן.

2. המנהג של השקת כוסות היין אחת בשנייה לפני השתייה מגיע מרומא העתיקה. הרומאים השתמשו בשיטה הזו כדי לוודא שהיין לא מורעל. בעת התנגשות הכוסות העבירו קצת מהיין שבכוס לשאר הכוסות. עוד לפני כן, ביוון העתיקה נהג המארח לשתות מהיין ראשון כדי שהאורח ידע שאין היין מורעל.

3. אותם היוונים הם שפתחו את הכוס הפיתגורית- כוס יין מיוחדת נגד שתיה מופרזת של יין. הכוס בנויה כך שאם נמזג יין מעל גובה מסוים, הכוס מרוקנת את כל תוכנה דרך פתח בתחתית. ממש כואב הלב.

4. ואם בלב עסקינן, מחקר מצא כי שתייה מתונה של יין עשויה למנוע התקף לב שני למי שסבל בעבר מהתקף לב. המחקר מראה כי אלו שמתנזרים מיין לאורך זמן הם בעלי סיכוי גבוה ב- 20% יותר ללקות בהתקף לב נוסף או שבץ ביחס לאלו ששותים באופן מתון.

5. במהלך תקופת היובש בארצות הברית, יצרני תרכיזי ענבים ניצלו את התאווה הגדולה של האמריקאים לשתייה כדי לקדם את התרכיז שלהם והדביקו על המוצר שלהם מדבקת "אזהרה": ״אחרי שתמיסו את התרכיז במים, אנא אל תשמרו את הנוזל בכד במשך 20 יום, שכן זה יהפוך אותו ליין״. התחכמות יפה.

6. הסיבה שמאחסנים בקבוקי יין בשכיבה היא כדי לשמור על הפקק. אם הבקבוק יעמוד, קיים סיכוי שהשעם ממנו עשוי הפקק יתייבש, יתכווץ וכך יכנס אויר לתוך הבקבוק. בבקבוקים עם פקק סיבובי אין לכך חשיבות.

7. במהלך עיכול מאכלים בשריים ושומניים נוצרים בקיבה תוצרי חמצון מזיקים, העלולים להיספג בגוף ולתרום להתפתחות מחלות כמו מחלות לב וסרטן. מחקרים מצביעים על כך שפוליפנולים מיין אדום מגנים מפני ייצורם של חומרים מזיקים אלה וגם מפחיתים את ספיגתם אל הגוף.

8. אסור לשתות במהלך ההיריון? מחקר מלונדון טוען כי שתיית כוס יין אחת בשבוע אפילו מיטיבה עם נשים בהריון וכי ילדים לאימהות ששתו כוס יין בשבוע סבלו מפחות הפרעות בהתנהגות, הפרעות קשב והיו בסיכון נמוך לסבול מקשיים חברתיים, בהשוואה לתינוקות של אימהות שבחרו להימנע משתיית יין במהלך ההיריון. אבל לא שמעתם את זה מאתנו.

9. יישור קו- מומלץ לשתות מיין פתוח רק עד חמישה ימים מיום פתיחתו, ובזמן הזה רצוי לשמור אותו במקרר.

10. יש אנשים שיש להם פוביה מיין. מחלה זו נקראת אואנופוביה  (Oenophobia). למרות שזה נשמע מצחיק, כמו פובויות אחרות אנשים שסובלים מהפחד הזה ממש לא חושבים כך, שכן הוא גורם להם לסבל לא קטן, במיוחד ביציאה למסעדות.