רוב מכירות היין בישראל מתרחשות בסמוך
לחגי ישראל ולפני חג הפסח מתרחש הזינוק הרציני ביותר. הסיבה כמובן ברורה- פסח הוא
החג היחידי בו קיימת מצוות שתיית 4 כוסות בלילה הראשון של החג, ליל ט"ו
בניסן, ליל הסדר. המצווה כמובן חלה גם על גברים וגם על נשים, ויתרה מכך- גם על
נזקקים המתקיימים מצדקה. כוס הקידוש צריכה להכיל 86 מ"ל יין שהם בגיאומטריה
"כוס", בבת אחת.
על היין להיות יין אדום המכיל אחוזים
גבוהים של ענבים. בזמן שתיית כוסות היין של פסח נהוג לשתות בהסבה לצד שמאל, כדרך
בני חורין. כל כוס במהלך סדר הפסח מסמלת דבר אחר והברכה עליה שונה:
הכוס ראשונה- עם הכוס הראשונה פותחים את הסדר והיא למעשה כוס הקידוש ולכן איננה
שונה מכל מועדי הקידוש האחרים בהם מקדשים על היין.
הכוס השנייה-
הכוס השנייה נמזגת לפני ארבע הקושיות, בשלב המגיד ושותים אותה בסוף ארבעת הקושיות
ולפני אכילת המצה. הסיבה שהכוס נמזגת לפני ארבע הקושיות היא כדי שהילדים יתהו
וישאלו שאלות.
הכוס השלישית- הכוס השלישית נמזגת לפני ברכת המזון ושותים אותה בסיום הברכה. בדומה
לכוס הראשונה, ברכה זו נהוגה גם בברכת המזון הרגילה אך בליל הסדר חייבים לשתות את
הכוס.
הכוס הרביעית- את הכוס הרביעית מוזגים לפני פרק הלל בהגדה ושותים בסיומה. לפי
המשנה על הכוס הרביעית "גומרים את הלל".
מלבד ארבעת הכוסות, בגמרא מוזכרת גם
הכוס החמישית. אך להבדיל מארבעת הכוסות הראשונות הכוס החמישית מוגדרת כרשות.
יש להקפיד ולשים לב שלא משתכרים משתיית
היין במהלך הסדר על מנת להתרכז בהגדה ולקיים את כל מצוות ליל הסדר. מי שמרגיש
ששתיית היין תגרום לו להשתכר יכול לשתות מיץ ענבים במקום היין או למהול את היין
במים או במיץ ענבים.
בוודאי אתם עדיין תוהים מדוע שותים
ארבע כוסות של יין במהלך הסדר? ובכן, התשובה לכך מעניינת:
אם נכפיל את הערך הגימטרי של המילים
"כוס יין" ב4 נקבל את המספר 624, שהוא הערך הגימטרי של המילה
"חירות".
חג אביב שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה